<h1>פירוש רבינו נתן אב הישיבה</h1>
<h2>דף ב.</h2>
קדשי קדשים ששחטן בדרום מועלין בהם וכו'. קדשי הקדשים אם שחטן בצד דרום הרי עברו על מה שאמר הכתוב (אל) [על] ירך המזבח צפונה. ומי שנהנה מהן מעל וחייב על כך קרבן מעילה, ואם שחטן בדרום וקבל בצפון או ששחטן בצפון וקבל בדרום או ששחטן ביום וזרק דמן בלילה או ששחט בלילה וזרק ביום או ששחט שלא בזמן ושלא במקום כלומר מחוץ לעזרה בכל אלו הנהנה מהן חייב קרבן מעילה.
<h2>דף יא.</h2>
המפריש מעות לנזירותו וכו'. המפריש מעות כדי לקנות בהן קרבן בגמר ימי נזירותו אסור ליהנות מהם ואם נהנה מהם אינו חייב קרבן מעילה. ר' שמעון אומר הדם קל מתחלתו וחומר בסופו, פירוש, כל זמן שעודו במקדש מי שלקחו ונשתמש בו חייב קרבן מעילה ואופן השמוש בו הוא שלוקחין אותו לזבל כמו שאמרו במקום אחר [יומא נ"ח ע"ב] ונמכרים לגננים לזבל ומועלין בהן.
<h2>דף יז:</h2>
כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס. האוכל אוכלין טמאין שיעור עשרים וחמשה דרהמים שהוא חצי פרס לפי שהפרס חמשים דרהמים הרי הם מצטרפין זה עם זה ויפסל האוכל מאכילת התרומה. במזון שתי סעודות לעירוב. כמו שאמרו בעירובין [פ"ב ע"ב] כאיזה צד משתתפין בתחומין וכו' כמה הוא שיעורן מזון שתי סעודות לעירוב. בכביצה לטמא טומאת אוכלין. כלומר הנוגע בכביצה מהם נטמא אותו המאכל. כגרוגרת להוצאת שבת. המוציא מהם כגרוגרת בינונית בשבת חייב עליה קרבן חטאת. וככותבת ביום הכפורים. האוכל מהם ביום הכפורים כתמרה הרי זה חייב כרת. [י"ח ע"א] קטלה. ענק.
